הסיפור של WORDPRESS הוא אחד מסיפורי ההצלחה הגדולים של העשור האחרון, סיפור סינדרלה קלאסי עם התחלה מעורפלת. בדצמבר 2003, עיתון THE GUARDIAN תהה איך מערכת טובה כמו WORDPRESS יכולה להיות בשימוש על ידי אלפי משתמשים בלבד.
WORDPRESS הוא ההמשך של פרוייקט שהתחיל בשנת 2001 אשר נקרא B2. דוגמה של בלוג שנבנה באותה פלטפורמה הוא cafelog.com
נקפוץ לשנת 2010, WORDPRESS עכשיו מפעיל שליש מ-100 הבלוגים החשובים של Technorati וגם יותר מ- 100 מליון משתמשים בשירות של WORDPRESS.COM
רוב האתרים האלה מוצגים בצורה הקלאסית של בלוג, באנר עליון, כמה טורים אופקיים, פוסטים מסודרים לפי תאריך וחלק תחתון. רוב האתרים האלה "נראים" כאתרי WORDPRESS.
כיום יש כמה אתרי WORDPRESS שממש לא נראים כאתרי WORDPRESS. אתרים אלה משתמשים במערכת בצורה מאד לא קונבנציונלית שמקשה לזהות שהם מבוססים על הפלטפורמה של מערכת ניהול תוכן זו.
והנה כמה דוגמאות:
Spotify: אחד האתרים של מוזקיה הגדולים באירופה, באתר מציעים מעל 8 מליון קצבים להאזנה. רק פלטפורמה רצינית יכולה לתמוך במגוון רחב כזה של קבצים להאזנה.
Mashable: אתר אשר עלה באופן מטאורי בתפוצה שלו. התחיל ב- 2005 והיום הוא אחד האתרים הפופולריים עם מידע על מדיה חברתית.
IconDock: אתר שנראה כמו חנות ממתקים שבו מוכרים אלמנטים לעיצוב אתרים. מציג עגלת קניות מודרנית ונוחה.
DrippingSunshine: אתר המציג פורטפוליו של מעצב גרפי.
TextureKing: אתר המאפשר הורדה חינמית של מרקמים לאתרים. המרקמים השונים מקוטלגים בכ-12 קטגוריות ראשיות.
לפני כשנה התווכחתי שגם אם וורדפרס מאפשר לבנות כל סוגי האתרים, זה לא אמר שחייבים לבנות אותם בפלטפורמה זו. היום אני מבינה שזה אחרת, יש הרבה כלים שמאפשרים לבנות אתר מקצועי בקלות בעזרת הפלטפורמה של WORDPRESS ובעיקר שלא נראה כבלוג פשוט.
תורגם מכתבה אשר הופיע ב
